חזרה
הרב חנוך חסון

נולד בי"ז אייר תרכ"ז, בעיר חברון, לאביו ר' מרדכי, סוכר עמיד ואחד מטובי העיר, ולאמו רבקה, ממשפחת בנבינשתי המיוחסת, חנוך התחנך על ברכי התורה, למד בישיבת הספרדים בחברון, הצטין בשקידה נפלאה, בהיותו בן חמש עשרה הוא מתפרסם כבקי בש"ס בנושא כליו. בשנת תרמ"ד הוא נושא לאשה את בת הגאון יוסף פרנקו, בעל "שערי הרחמים". אב בית הדין בחברון. במשך כמה שנים מלמד ר' חנוך התלמוד-תורה של העדה הספרדית. בשנת תר"ס הוא יוצא לחוץ לארץ כשד"ר, מטעם העדה הספרדית. לאסוף כספים לטובת מוסדותיה. באותה שנה נפטר חותנו הגאון פרנקו. ובמקומו נבחר לרב ראשי בחברון הגאון חיים חזקיה מדיני. בעל "שדי חמד". כשחזר ר' חנוך ממסעיו נבחר לחבר בית הדין בחברון; היה יד ימינו של הגאון מדיני, שחיבבו ומסר לידיו את ההגהה וההדפסה של החלקים האחרונים לספרו "שדי חמד". הרב חנוך חסון כתב גם הקדמה חשובה לספר זה. אחרי פטירת הגאון בעל "שדי חמד" מתמנה הרב חסון לאב בית דין של עדת הספרדים. רבות פעילותיו לטובת הישוב היהודי בחברון. שהוא מסור לו בכל ליבו. באותו כי בנין עיר האבות אינו כלול בתכנית הפעולות הציוניות. לכן דואג הרב חסון לביצור מוסד "החלוקה" מתוך תקוה, שבעזרתו יכול הישוב בחברון להחזיק מעמד ולהגיע לימים יותר טובים. הוא מתענין גם בקורות העיר חברון וישובה העברי. מאסף תעודות קדומים הנוגעות לדברי ימיה. ונחשב לידען גדול במקצוע זה ומחבתו לחברון אין הרב חסון נענה לדרישה הנמרצת של בניו; לעבור לעת זקנתו לירושלים. לחיות יחד עם בניו - כי יציאתו את העיר תמעט את ישובה. בשלשה ימים לפני הרצחו, בט"ו באב, עורך הרב חסון מכתב לאחד מידידו, הנמצא בחוץ לארץ, שבו הוא מאכל לו "ישוב טוב בארץ ישראל. כי אין מעצור לד'. הגם שחיינו בזמן זה, בעוונותינו הרבים אינם בטוחים ותלואים מנגד, אך תוחלתנו לא תרפנו, שהקדוש ברוך הוא יגן עלינו וזכות אבות לבנים יזכור..."
וביום הטבח, בשבת, י"ח באב, נהרג הרב חסון על ידי הערבים באכזריות, יחד עם אשתו קלרה. את כתבי ידו שרפו הפורעים באש.

חזרה