כניסת כהנים למערת המכפלה
חזרה

א. מלבד החשש לטומאה מחמת האבות, יש חוששים לטומאה מחמת עצמות שנמצאו מתחת למבנה שעל המערה, ולשמועות על קברים נוספים תחת מסגד הג'אוליה הסמוך.

ב. אך נראה שאין לחוש לעצמות שנמצאו, כי יש ספק אם יש בהם שיעור שמחמתו יכולה להיות טומאת אהל (300 סמ"ק) ללא צירוף העצמות הטמונות בעפר, ויש ספק אם העצמות הטמונות בעפר מצטרפות, ומעיקר הדין ספק טומאה ברשות הרבים טהור.

ג. טעם נוסף להקל הוא שהעצמות נמצאו במערה חצובה בקרקע שמעליה יש קומה של בנין, ואנו מתפללים רק בקומה נוספת שמעל בנין זה, שאין בינה לקומה התחתונה כל פתח (להוציא פתח שנפתח לעיתים רחוקות מאוד), כך שלמעשה יש מעל המערה חלל נוסף, וכיון שיתכן שהפתח בין המערה לקומה שמעליה סתום באבנים אין הטומאה בוקעת, כי במערה חצובה חל דין קבר רק על האבן הסותמת, והחלל שמעליה חוצץ.

ד. החלל חוצץ גם אם היו אוטמים לגמרי את הפתח, שכן רוב הראשונים סוברים שאין בזה גריעות, וכן התירו למעשה כניסת כהנים לקבר רחל בגלל שעשו חלל מעל הקבר, אף שהחלל אטום.

ה. טעם נוסף להקל הוא שאפילו אם הפתח בין המערה לקומה שמעליה פתוח, אין כאן קבר סתום, אלא קבר פתוח שמעליו יש חלל החוצץ מהטומאה, כי המערה והחדר שמעליה הם שני מקומות שונים, ואינם נחשבים לחדר אחד גם אם פי המערה פתוח.

ו. אין לחוש גם לטומאה מחמת האבות כי יש מחלוקת בין הראשונים אם האבות מטמאים באהל בגלל היותם לפני מתן תורה, וסברת המחמירים נראית דחוקה יותר, וכבר אמרנו שמעיקר הדין ספק ברשות הרבים טהור.

ז. טעם נוסף להקל הוא שהראשונים שהחמירו מסתמכים על המסופר בגמרא שר' בנאה שהיה עוסק בציון קברות נכנס למדוד את מידות המערה, והם מבינים שהוא ציינה משום שהאבות מטמאים. אך לפי העובדות הידועות לנו היום נראה שאין לפרש שר' בנאה ציין את מידות המערה בקומה העליונה, כי המבנה שמעל המערה היה קיים בזמן ר' בנאה, וכל מי ששלט במקום מזמן ר' בנאה (נוצרים ומוסלמים) החשיב מאוד את המיקום המדוייק של קברי האבות, ובכל זאת מקום הקבורה המדוייק לא ידוע, על כן לא מסתבר שר' בנאה ציין את מידות המערה בלא שנשאר כל זכר למעשיו.

ח. גם אם נאמר שבאמת הסיפור על מדידת המערה אינו כפשוטו, אך נפרש שעל כל פנים ר' בנאה ציין את הכניסה לקומה התחתונה של המבנה, יצא שעל כל פנים בקומה העליונה אין טומאה כי יש חלל שחוצץ.

ט. וכן מוכח להקל ממה שהמקום משמש ושימש כבית כנסת, ולא חששו לאיסור להתפלל בד' אמות הסמוכות לקבר למרות שכל מה שנבנה על קבר דינו כקבר.

י. אין לחוש לשמועות על קברים יהודים נוספים תחת מסגד הג'אוליה כי ככל הנראה זהו שיבוש דברי חז"ל על קבר יהודה הסמוך למערה, ולא ברור שיהודה מטמא בגלל היותו לפני מתן תורה. ועוד שברור שלצורך בנית המסגד היה צורך לחצוב בסלע שתחתיו, ומסתבר שגם אם היה שם קברות הם הועברו ממקומם.

יא. טעם נוסף שאין לחוש לשמועות האלו הוא שמקורם הוא בשמועות של גויים ולא בעדות ראיה, ואין לעדות כזו תוקף הלכתי.

יב. למעשה נראה שאין כל חשש בכניסת הכהנים למבנה מערת המכפלה. וכיון שאיו למבנה זה דין קבר מותר גם להתפלל וללמוד בו, ואין מברכים על ראיתו כפי שמברכים על ראית קברים.
(מתוך "כניסת כהנים למערת המכפלה" המכון לרבני ישובים קרית ארבע - חברון)