קניין מערת המכפלה
חזרה

שנים-עשר פסוקים בפרשת "חיי שרה" שבספר בראשית מפרטים באריכות רבה את קניין מערת המכפלה, מאת עפרון החיתי, ואת קבורת שרה אמנו.
'לאברהם למקנה', הקנייו שעשה אברהם אבינו במערה ע"מ לקבור בה את אשתו שרה, נעשה בכל אופני הקניינים שקרקע נקנית בהם: בכסף, בשטר, בעדים ובחזקה. מעמד הקניין היה מפורסם, כדי שלא יהיו עוררים על הקניה.
למה הוצרך אברהם לקנות את המערה, שכן ה' הבטיח לו את הארץ עד עולם? אלא שאברהם חש שעליו לקנות ובכך למנוע עוררין על בעלותו, סיבה נוספת היא שאברהם עניו היה שנאמר: 'גר ותושב אנכי עמכם'.
עפרון החיתי לא ראה במערה מה שראה אברהם. לא ראה בה אור עליון, לא הריח בה ניחוחות גן עדן. "ויקם השדה" - שהיתה המערה נפולה, וקמה. שהיתה של אדם קטן ונהיתה רכושו של אדם גדול. עד לבואו של אברהם לא נראה שם כלום, ועכשיו כל מה שהיה חבוי ועלום, קם והתעלה והתגלה למי שהיה הבעלים האמיתי.
לא רק קניני קרקעות נלמדים ממערת המכפלה. גם קניין נישואין נלמד מכאן: "האשה נקנית בשלשה דרכים... בכסף מנלן? 'קיחה' 'קיחה' משדה עפרון" (בבלי קידושין ב עמ' א)
("עמק חברון" נועם ארנון)


"וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון את הכסף אשר דבר באזני בני חת" (בראשית כ"ג, ט"ז) ידוע שמשמעות המילה וישמע בתורה איננה סתם שמיעה, אלא הבנה. ומה היה לו לאברהם להבין בעומק הענין? הפשט, שהבין את רצונו של עפרון בתשלום ארבע מאות שקל כסף ונתרצה לשלם לו. אך יש לבאר עוד, שעפרון התחכם. הוא רצה ששרה תקבר ולאחר כך ידרוש מאברהם סכום כסף עצום וגם אם יתן לו אברהם כסף 'ביני ובינך' כרצון עפרון, יכחיש אחר-כך ויאמר שלא קיבל מאומה. כיון שהבין אברהם את מחשבת הזדון של עפרון, שקל את הכסף ונתנו לעפרון לעיני בני חת ורק אחר-כך 'ואחרי כן קבר אברהם'.
(הגר"מ אליהו נר"ו)