ר' חיים רחמים יוסף פראנקו - החרי"ף  

ר' חיים רחמים יוסף פראנקו, המכונה החרי"ף, נולד בעיר רודוס בשנת תקצ"ה (1835). בילדותו התבלט מכל חבריו שלמדו עמו בישיבה הגדולה, הידועה בשם "ישיבת ישראל", והיה ידוע כבעל כישרון לשאת דרשות וכספוג בתשוקה לדעת וחוכמה. מלבד בהלכות ובפסוקים, השתלם גם בשפות זרות ושלט בתורכית ובצרפתית. בהיותו בן 18 הוסמך לרבנות.
בשנת תרכ"ה (1868) עלה הרב החרי"ף לישראל. בשנת תרל"ו (1876) יצא כשד"ר למערב מטעם כוללות חברון. בשנת תרל"ח (1878) מונה הרב החרי"ף לכהן כרב ראשי לעדה הספרדית בחברון. הרב אשר לא יכל לסבול את הצפיפות ב"חצר" היהודים, היה מהראשונים להתגורר מחוץ לגיטו. בשנת תרל"ח (1878) יצא הרב בשליחות כוללות חברון לאסוף כספים לרכישת קרקע לבניין בית חולים מחוץ לגיטו. בקיאותו של הרב החרי"ף בספרי הפוסקים הראשונים והאחרונים התפרסמו בספרים רבים.
ביום כ"ח לחודש חשוון תרס"ב (1901), מסר הרב החרי"ף את נשמתו לבוראו ובאותו יום הוכרז בירושלים על ביטול מלאכה וכל תושבי העיר, כיהודים וכמוסלמים, סגרו עסקיהם והשתתפו בהלויתו.